הים בחורף

שלשום החלטתי שלא אתן למזג האוויר לדכא אותנו.
נכון, היה בחוץ חמים, אביך וממש לא נעים, אבל אמרתי שהים יוכל לכפר על הכל....
אז מה אם אמצע החורף ? פחות אנשים!
אז מה אם המים קפואים - אז נכנסים רק רגליים, ויש בוץ ויש חול ים, ויש צדפים ובעיקר שומעים ורואים ים.
אז ארזנו פירות ומגבות ויצאנו... קיויתי שנצליח להימנע ממתקפת היתושים הקטלנית שתוקפת כל אזור בארצנו, אבל זה לא צלח. מסתבר שליתושים יש עמידות נגד רסס מלח...אכלו אותנו, אבל, אפילו הם לא לקחו מאיתנו את ההנאה הדהימה שנתן הים.

הילדים לא היו צריכים כלום, רק תנו לנו חול, וים...אני רק תנו לי לראות אופק בלתי נגמר... 

זה היה חוויה. אז אחרי כמה נסיונות של הילדים להכנס, וריצה החוצה בצרחות כפור, הם הסתפקו בחול. חפרנו, בנינו ארמונות, השתוללנו, ואז הלכנו, כבר בחושך לטייל בין הסלעים לאורך הים. אני חייבת להגיד שחוויית החושך בים היא מדהימה. היא כל כך שונה, ונותנת גם לילדים את האפשרות לראות איך היום משתנה, איך השמש נעלמת, ואיתה החום, ואיך כל הדברים שראו קודם- מים, סלעים וחול נראים פשוט אחרת. פתאום שומעים את הים. 

כשהגענו, הים היה כמו מראה, בלי גל אחד. הרגשתי כמו בים המלח. בחושך אתה שומע את הים כבר, החושים מתחדדים. 

אז לאחר החלקה מהירה על אחד הסלעים (ברוב טיפשותי דרכתי על אצות), התחלנו ללכת בחזרה, ולסיים את החוויה עם הרבה חיוכים ומצב רוח מקסים. הבת שלי סיכמה- היה הכי כיף בעולם. 

ולמי שעוד מתלבט - קחו סנודיי, ולכו להנות מהים בחורף. הוא הרבה יותר מרשים...או יותר נכון, התפאורה האנושית לא הורסת אותו...