9.12.15

חורשת האינדיאנים

אין כמו חופשה להוציא אותנו לחורשות האקליפטוסים העוטפו את העיר. באחד הבקרים האחרונים, ארזנו קצת פירות ויצאנו לפיקניק בחורשת יער חדרה. חורשות בכלל, הפכו להנאה מרתקת אצל הילדים. דווקא מבחינת צמחיה לא ניתן למצוא הרבה (שהרי מתחת לאקליפטוסים לא גדל שום דבר), אבל חומר הגלם הנפלא שנותן עץ האקליפטוס - ענפים, עלים, ושוב ענפים הוא מספק כדי להפוך את הטיול לחגיגה. 

באופן קבוע ההליכה לחורשה, מצריכה לזכור להביא מהבית חבל, וזה לצורך יצירת כל מיני דברים עם הענפים. במקרה זה, הגענו לאזור והדבר הראשון שהחלטנו ליצור היה כפר אינדיאנים עשוי אוהלי טיפי. אז נכון, אחרי הראשון עצרנו, אבל גם הוא לווה בהרבה עבודת צוות של חיפוש ענפים גדולים, הצבתם כאוהל, ולבסוף קשירתם בחלק העליון על ידי הילדים, ליצירת מבנה פירמידלי כאוהל טיפי. בפעם הבאה, אמרנו שנביא בד יוטה כדי לעטוף את האוהל. 


לאחר שסיימנו את האוהל, והילדים בדקו איך לשבת בפנים, הקטנצ'יק הודיע לכולנו שמצא משהו זוחל על העץ... מפה לשם, מסתבר שעל עץ האקליפטוס התגורר לו עקרב שחור לא קטן, שדי הרס לכולנו את חווית הטיפוס על העצים (החלטנו לזנוח זאת בעץ האקליפטוס, מאחר ועקרב שחור או עקרב יהודה, מתגורר לא מעט בין קליפת העץ לגזע, ואקליפטוסים לא מטופלים מאופיינים בלא מעט עקרבים שכאלו). אחרי השילדים הבינו שהישועה הפעם לא תצמח מהעץ עצמו, הם התחילו לחפש ענפים לצורך יצירת חץ וקשת. 

גילינו שבשביל הקשת עלינו למצוא ענף שעדיין מחובר לעץ, מאחר ויש לכופפו והוא צריך מידה של גמישות. גמישות ניתנת ע"י מים ולחות, וענפים שנפלו, פשוט ישברו. אי לכך
, הורדנו ענפים שצומחים נמוך לצורך יצירת הקשת. בשביל החץ היה קל יותר, מאחר והרצפה היתה מלאה בענפים קשים. החץ צריך להיות דק וקל משמע ללא מים ולחות. ורצוי כמה שיותר ענפים דקיקים להתאמן. 
אח"כ הלכנו לאזור של אדמה חשופה ומהודקת, שם ניתן לקבוע סימנים של מרחק, או אזור קליעה. הילדים כיוונו וירו, ויצרו לעצמם תחנות קושי, וכך העברנו שעתיים נפלאות בשמש המקסימה של דצמבר. מאחר וכל אחד מאיתנו קרוב לאיזה שהיא חורשת אקליפטוסים בארץ, מאד קל למצוא לעצמך את החורשה הקרובה. 

אחת הבעיות שלטעמי קיימות בחורשה, הינן שעל אף ההנאה מהחורשה, הפוטנציאל אדיר עוד יותר ואינו מתבטא בשטח. רוב העיריות אינן מתחזקות כמעט אזורים כאלו, למעט גיזום פעם בשנה.בגלל שחורשה היא אזור מוצל, עירייה היתה יכולה לנצל את המקום ליצירת מבני עץ כמו מחנה (לא חייב להיות גבוה וגם לא סגור), או בולי עץ לדריכה ושווי משקל, ואין ספור רעיונות אחרים. באזורים מוצלים, העץ ניזוק פחות ותחזוקתו יותר נוחה. חבל שלא ליצור בחורשות אלו עולמות שלמים לילדים.


3 תגובות:

  1. אפשר לשאול איך מתמודדים עם הסיכון של ענפים נופלים? הרי מדובר באחד העצים הקטלניים ביותר בעולם

    השבמחק
    תשובות
    1. כן בהחלט אפשר. עץ האקליפטוס אינו עץ קטלני, אלא עץ שדורש כמו כל עץ אחר יחס. אם מטפלים בו כמו שצריך וגוזמים אותו אחת לחצי שנה, אין שום סיבה שהענפים יפלו, בטח לא ענפים שעשויים לפגוע קשה. טיפול נכון בעץ כגון גיזום ענפים גבוהים והקצרה, כך שהעץ יהיה נמוך יותר והנפילה של ענף לא תהה מגובה 30 מ' היא דוגמא לחלק מהטיפול. טיפול נוסף, הוא גיזום אורך הענפים כך שהכובד שעל כל ענף לא יהיה משמעותי. ולסיום, לאחר שעשית טיפול שכזה, הסיכון שיהיה לך מעץ כזה אינו קרוב כהוא זה, לסיכון של לתת לילד שלך לטפס על סולם אופקי, או מתח או לשחק כדורסל, או הרבה דברים אחרים שאנו עושים להנאתנו. חברה אמרה לי פעם, שהמתקן משחקים הכי בטוח, הוא זה שהילד אינו מגיע אליו. אשדרג ואומר - הסביבה הכי בטוחה לשהות בה היא מקלט בבית. זה לא אומר ששם אנו שוהים. תמשיכו להנות מהטבע ומהחורשות שלנו...

      מחק
  2. הי יפעת, הבנתי שאתם מחפשים איש/אשת צוות? אשמח מאוד אם תיצרי עימי קשר
    ץודה
    יעל 054/5995313

    השבמחק